תלויים זה בזה הטקסט עוסק באופי החיבור . בראשון הנוסח הוא : " לבאר בדרך קצרה " , ובשני : " נבאר בדרך קצרה " . בשניהם לא מצוי הנוסח " לבארי " . השינוי הקל ביניהם ( " לבאר " — " נבאר " ) נותן משנה תוקף למקומו של הפועל " באר " ולפירוש שהצענו לעיל , כלומר : הספר נתפרש בקצרה . ומה עוד , שבכתבי – יד החילוף בין האותיות ל' ונ ' הוא שכיח . גם הדעת נוטה לדחות את ההגהה " לבארי " . מה טעם ומה חשיבות יש לעובדה , שהספר הובא לעיר זו מירושלים " בדרך קצרה " , עד שהכותב מצא לנכון לציינה ?! ככל הנראה מדובר בספר שהובא מירושלים אל העיר מגנצא שבגרמניה , ובה נתרגם מערבית לעברית . לא נדע אם " יוסף בן חייא הסופר " ( = המעתיק ) שהביא עמו את הספר עסק גם הוא במסחר . איש יודע ערבית היה , ומסתבר שמקורו בארץ – ישראל או בארץ אחרת שהיתה תחת שלטון האסלאם . מקור אחר מתייחס גם הוא לספר שהובא מבבל לאירופה ואולי לאשכנז . הוא היה מנוקד בניקוד הבבלי ( מעל האותיות ) וחכם בשם ר ' נתן ב " ר מכיר שינה לניקוד התחתון : תרגום זה בנקודו נעתק מספר אשר הובא מארץ בבל והיה מנקד למעלה בנקוד ארץ אשור , והפכו רבי נתן ברבי מכיר ברבי מנחם מאנ...
אל הספר