2. קונקרטיזציה של האינטרס הביטחוני

אחת הבעיות שנזכרו בפרק הראשון של הספר והודגמו בכל פרקיו היא המשקל הרב , לעתים רב מדי , שהאינטרס של ביטחון המדינה מקבל בכל מיני הקשרים . הסיבות לכך הן מגוונות וכוללות בין היתר פחד לא פרופורציונלי שאינו נתמך בהסתברויות , נטייה לסגירות קוגניטיבית שמביאה לידי כך שההחלטות שמתקבלות מספקות פתרון לטווח הקצר , שלא באמת מועיל לביטחון בטווח הארוך , מתן משקל מופרז לסמכויות ביטחוניות ועוד . כשאנו מדברים על מקבלי ההחלטות בזירה הפוליטית , נוסף גם האינטרס הברור לרצות את קהל הבוחרים על ידי פעולות שנותנות מראית עין של ביטחון בזמן שבפועל אין הדבר כך . אחת מדרכי ההתמודדות עם בעיה זו היא יישום נכון של מבחן התכלית הראויה . מבחן התכלית הראויה הוא המבחן הראשון בשלב השני של הבחינה החוקתית , הקודם למבחני המידתיות הספציפיים . מבחן זה אינו מיושם כהלכה הן ברמת מקבלי ההחלטות והן ברמת בתי המשפט . פעמים רבות התכלית המובאת בחשבון , ושלאורה בוחנים את מבחני המידתיות , היא תכלית הקסם " הגנה על ביטחון המדינה " . לכול ברור כי תכלית זו היא תכלית ברמת הפשטה גבוהה ביותר , והיא אינה תורמת כלל כשמדובר בשקילת מבחני המידתיות הנוס...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר