1. בחינה מקיפה של הפגיעה בזכות החוקתית

הנטל של הוכחת פגיעה בזכות החוקתית מוטל כאמור על העותר ולא על המדינה . עיון בפסיקת בתי המשפט מלמד כי נוצר מצב שבו הפגיעה החוקתית — כל פגיעה חוקתית — מקיימת את תנאי הסף ונכנסת למסלול הבחינה החוקתית , אך אופי הזכויות הנפגעות , ההיבט או היבטי הזכויות הנפגעות , חשיבות הזכויות הנפגעות ומידת הפגיעה בהן כמעט אינם רלוונטיים עד השלב של מבחן המידתיות האחרון . במצב זה יש חשש ברור שהפגיעה בזכות שלא עמדו על מלוא היקפה בשלב הראשון של הבחינה החוקתית , לא תזכה להתייחסות מלאה גם בשלבה האחרון . כדי לפתור בעיה זו יש לבחון בדקדקנות את כל הזכויות הנפגעות , את היקפן ואת עוצמתן כבר בשלב של מבחן הפגיעה בזכות . כבר בשלב הזה נדרש ניתוח ברור של השאלות : אם הפגיעה היא בגרעינה של הזכות או בהיקפה ; מה החשיבות של הזכות במדרג הזכויות ( אין חשיבותה של הזכות לשם טוב כחשיבות הזכות לחירות או לשוויון ); אם מדובר בפגיעה זמנית בזכות או בפגיעה מוחלטת בה ; ועוד . יש לקיים בחינה זו בנוגע לכל זכות שנפגעת מהפעולה , ואין להסתפק רק בציון הזכות העיקרית הנפגעת . בייחוד יש לשים לב למקרים משני סוגים : המקרים , המעטים בדרך כלל , שבהם הז...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר