ג. קבלת החלטות בדבר אמצעים נגד טרור: ביקורת שיפוטית והליכי קבלת החלטות

אחת הבעיות העיקריות של דרך הבחינה החוקתית בישראל היא שמשקל רב מדי מוטל על מבחן המשנה האחרון של המידתיות , מבחן " המידתיות במובן הצר " , שהוא מבחן ערכי – נורמטיבי בעיקרו האומד את התועלת של האמצעי מול הנזק הנגרם ממנו . במילים אחרות , האופן שבו פורשו המבחנים בישראל הפך את כל שלבי הבחינה החוקתית במידה רבה ל " מופע חימום " לפני המופע העיקרי — מבחן המידתיות במובן הצר . כך , בשלב הראשון של הבחינה החוקתית , במבחן הפגיעה בזכות — שהנטל להוכחתו מוטל על העותר — לא נבדק בדרך כלל היקף הזכות , ומונחת , יותר משמתבררת , פגיעה בה . חשוב מזה , לא מתקיימת בחינה מקיפה של הזכויות הנפגעות , חשיבותם של היבטי הזכות או הזכויות שנפגעו ומידת הפגיעה בהן . בחינה כזאת חיונית משום שהיא אמורה להשפיע על הבחינה גם בשלבים הבאים , ומאחר שהיא אינה מתקיימת בפועל , מתמעטת משמעותם של המבחנים הבאים . עוד מבחן שכמעט רוקן מתוכן הוא מבחן התכלית הראויה , הדורש כי התכלית שבשמה פוגעים בזכות תהא תכלית ראויה . בשלב זה בית המשפט אינו בוחן את התכלית אל מול הפגיעה הספציפית בזכות , ולמעשה כמעט כל תכלית צולחת את הבחינה . מבחן הקשר הרציונלי...  אל הספר