על רכבת הרים של רגש וכאב ועל ההפרעה הדו קוטבית רבי נחמן מברסלב , , 1810 - 1772 רב חסידי משפיע ושנוי במחלוקת . נינו של הבעל שם טוב , מייסד תנועת החסידות . הדגיש את חשיבות השמחה , הריקוד , ההתבודדות והדבקות . היטלטל תכופות בין חוויות של גדולה להתקפי דיכאון ונפטר בגיל צעיר מאוד . בשלב מסוים החל רבי נחמן לרקוד . תחילה בצעדים מדודים , הידיים החלו להפשיר מקיפאונן , ואט - אט הצטרפו איברי הגוף האחרים גם הם לריקוד . הראש , הצוואר , אגן הירכיים . לבסוף דילג האיש בקלילות מדהימה בתוך החדר הקטן וביקש גם את אריאל שיצטרף . הזמין אותו בחיוך גדול לרקוד עמו . " מה כבר יקרה לך אם נרקוד ? " שאל . אריאל לא הרגיש צורך להסכים או לסרב . השאלה מתי למלא את משאלתו של המטופל , ומתי להתבונן יחדיו על הצורך שהוא מעלה , עלתה כבר בראשית הפסיכואנליזה , עם " כלל ההינזרות" שטבע זיגמונד פרויד . בתקופתו , פעל פסיכואנליטיקאי יהודי - הונגרי שהיה תלמידו של פרויד ואף מטופל שלו , בשם שנדור פרנצי . פרנצי דגל בהדדיות רבה יותר בין המטפל והמטופל ותמך לא פעם בהיעתרות לצרכיו של המטופל על מנת לרפאו . המחלוקת עם פרויד עלתה לפרנצי ביוקר...
אל הספר