לפלרטט , ואני חושב לעצמי : היכן מצוי העצב , כשאת שם בחוץ ? " " איני יודעת . זו שאלה טובה מאוד . ומעניינת . הכאב נמצא שם כל הזמן . כמו שאמרת , עור דק כמו נייר צלופן . הכול נכנס פנימה : האורות , הריחות , העלבונות . ואני חשופה , ואיני יודעת לאן ללכת . הכאב בגרון . מועקה תמידית ששורצת שם כמו מפלצת באגם . מאיימת להתפרץ . לעתים , הייתי רוצה לבקש ממנה : צאי כבר , כשאת מאיימת את קשה יותר מכל מכה שתוכלי להנחית עלי . " " את יכולה לתאר את המפלצת הזאת ? " " האמת שלא . וזה באמת מוזר . האיום הגדול והמר , שמקנן ומאיים ושורף אותי מבפנים , ואני - איני יודעת מהו . " " נדמה שזו מטרתנו . " אריאל מבחין בשעון ובכך שהמפגש עומד להסתיים . " איני יודעת מתי אחזור ולאן . לכאן לא אגיע עוד . " הכאב על פניה , היעדר קצה חוט . הייאוש והבדידות חוצת הגבולות . הייאוש שאינו מאמין יותר במגע אדם מנחם . ולאחר שנים , הידיעה הקצרה בעיתונים על תרצה אתר , שנפלה ממרפסת ביתה . נפלה ? התאבדה ? בחורה יפה . מצליחה . סלבריטאית במונחים של היום . סולנית להקת הנח " ל . שחקנית הקאמרי . משוררת . רעיה . אם . מול העיתון , אריאל מנסה לחבר את ...
אל הספר