הבאנו שלל דוגמאות לפישינג . אבל שאלה מסוימת ודאי עלתה בדעתם של הקוראים . מה חדש בספר הזה , בכלכלה של ימינו ? הכלכלנים לא יודעים כבר על פישינג ועל פראיירים ? משום מה , התשובה לשאלה הזאת חיובית , מבחינה זאת שכאשר אנחנו , הכלכלנים , רואים מקרה של פישינג , אנחנו יכולים לזהות אותו , ואנחנו מבינים את הגורמים לו . אבל האם ההבנה המקובלת של שווקים חופשיים מאפשרת לנו להבין אינסטינקטיבית מתי ואיך הפישינג יתרחש ? התשובה לכך שלילית . רוב הארצות למדו לכבד את השווקים החופשיים , ברוב המקרים בצדק . הם יוצרים רמת חיים גבוהה . אנחנו לומדים מן הכלכלה ששווקים תחרותיים יהיו " יעילים " , כי הוכח , לפי הנחות קלות יחסית , שבמצב שיווי משקל רווחתו של אדם אחד לא יכולה להשתפר בלי פגיעה באחר . לסיכום , הכלכלה מתארת בדרך כלל שווקים תחרותיים חופשיים ככאלה שעובדים " יפה " - אם כי יש גם צורך בהתערבות לפתרון הבעיות הנוספות של " השפעות חיצוניות " וחלוקת הכנסות "לא הוגנת " , שאפשר להשיג בהתערבות מינימלית של חוקים וסובסידיות לפי הצורך . אבל אנחנו רואים אנשים ושווקים בצורה אחרת , כללית יותר . ההשקפה הזאת נפרשת לכל אורך הספר...
אל הספר