בחוויית הדבקות המוקד היה בעצם החוויה , והערך הנואיטי , ההשגתי , היה טפל לעומתה . דפוס ה " יצירה " , לעומת זאת , הוא דפוס חוויה שיש בו קליטה של תכנים . ראשיתו של דפוס ה " יצירה " בשפיעה ובהשראה , והמשכו בעיבוד השפע שהתגלה ובתהליך הבאתו לכלל ביטוי מילולי וספרותי . השפיעה וההשגה גורמות לשינוי בתודעה ובאופן שבו היא תופסת את המציאות . מן הבחינה הזאת אפשר לתאר את החוויה הגילויית בתור חוויה בעלת ערך ידיעתי , אף על פי שלא מדובר על מידע חדש דווקא שהגיע לאוזני המשיג . ההופעה הגילויית מתפרצת בשטף ובמהירות . הנשמה המשיגה עסוקה במרץ בצורך לקלוט את שטף הציורים , להכיל אותם , לסדר אותם ולתרגם אותם לכלי דעת רגילים . ההתחדשות השופעת על הנשמה ותהליכי הקליטה והעיבוד שלה מהווים את היצירה שבדפוס היצירה . תהליכים אלו , היצירה של הנשמה , מגמתם היא מן העולם הפנימי – או העליון – אל העולם החיצוני – או התחתון . בכך בא לידי ביטוי עוד הבדל בין חוויית הדבקות התענוגית ובין חוויית היצירה הנבואית : לעומת חוויית הדבקות , שמגמת פניה היא מן העולם התחתון כלפי העליון , בניסיונה למלא את הערגה והצימאון לאל חי ; קו ההתפתחות ש...
אל הספר