לעתים מזומנות מתחבטים מעיינים וחוקרים בשאלה פרשנית ביחס לטקסט קדום מסוים , זה בכה וזה בכה . במקרים רבים ניתן לקרוא את הטקסט בשני אופנים שונים ואף יותר , והראיות שקולות לכאן ולכאן . לעתים מתעלמים לומדים ואנשי רוח מאפשרות שלישית : בחינת הטקסט על פי מסורת רעיונית . המסורת משקפת אינטואיציות יסודיות , סגנונות והתנסחויות מסוימות ובעיות מיוחדות המטרידות את נושאיה . הוגים מקימים חוגים רעיוניים , והמסורת בחוגים אלה מעידה במידה מסוימת על המייסד והמורה הראשון או על חבורה של מייסדים ומורים . על דעות המייסד ניתן להסיק גם מתוך השיח של החוג . טענה זו תקפה דרך משל ביחס לפרשנות של כתבי פילוסופים שונים בימי הביניים , כמו כתבי הרמב " ם , והיא תקפה באותה מידה גם לפרשנות שושלת האדמו " רים של חסידות חב " ד לכתבי האדמו " ר המייסד . טענה זו מקבלת משנה תוקף מהעובדה שהמסורת החב " דית כוללת גם אתוס האופייני לתנועה . בכוונתי אפוא לבחון מסורות עיוניות של חסידות חב " ד בסוגיית הבריאה וראשית ההתהוות , ולבחון את האלטרנטיבה הפרשנית שהן מציעות למשנתו של מייסד השושלת , ר ' שניאור זלמן מליאדי ( . ( 1813 - 1745 תורת הבריא...
אל הספר