את עצמי בבניין גדול ורב - קומות , " לב - רם " בירושלים , מנווטת את דרכי בעולם שונה כל כך מזה שהכרתי . לא עוד ילדים חמודים , המחייכים אלי ומחבקים אותי בשער בית הספר , אלא עולם של מבוגרים העסוקים בנושאים הנמצאים ב " רומו של עולם " בהובלת מערכת החינוך . במובן מסוים , בשנה שלי שם הייתי כתלמידה חדשה , המנסה ללמוד את כללי המשחק החדשים . עם סיום השנה הזו , אני יכולה להודות על הניסיון הנוסף שזכיתי לצבור גם במשרד החינוך ועל האפשרות שניתנה לי לצפות במערכת ממבט - על . ועכשיו , מבטי מופנה כמעט מאליו לאחור , בידיעה ברורה שאני צריכה לחזור לשטח , לבית הספר - זה מקומי הטבעי , זה ביתי . לכאן אני שייכת . גם כתיבת הספר הזה מתחברת כמובן אל המבט הזה לאחור , כמעין מראה המשקפת לי שנים רבות של עשייה . זכיתי להיות אדם המאמין ותומך ביכולת של ילדים בעלי קשיים משמעותיים , אבל יותר מכך - זכיתי ללמוד בעצמי רבות מאותם ילדים . כל אחד מהם לימד אותי שיעור לחיים . כל אחד מהם היה לי " תלמיד לחיים " . שמות הילדים וההורים בדויים . מלכה סימן - טוב ניסן התשע "ו סיפור חיים אישי שהוא גם סיפור חיים מקצועי ומאלף על עולם " לקויות...
אל הספר