ראשיתו של חיבור זה ברגע של פליאה . הייתי אז בחור ישיבה צעיר המגלה את אוצרות בית - המדרש . השארתי מאחורי בצרפת אהבה ללימודים קלאסיים ובחרתי לצלול לעולם הישיבה באווירה של ארץ ישראל המחכימה . נחשפתי לים התלמוד ולמפרשיו , התוודעתי לספרי המחשבה היהודית ומשנתו של הראי "ה קוק חיברה לראשונה עבורי בין עם , ארץ ותורה . היו רגעים של התעלות אך גם שאלות נוקבות . היו תחושות של הזדהות אך לפעמים גם נקודות הסתייגות ואף רגשות של זרות . חשתי ניגוד בין העולם הישן שהכרתי - תורת חוץ לארץ , לבין העולם החדש הנגלה לנגד עיני - תורת ארץ ישראל . והנה יום אחד , הוצאתי ממדף אחורי בבית - המדרש ספר שכותרתו הפתיעה אותי : " קול הנבואה " . פתחתי אותו ודפדפתי בו , רואה ואינו מאמין : שוב אני פוגש באפלטון ובפלוטינוס , בדיקארט ובקאנט אך הפעם לצד רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי , המהר " ל והרמ " ק ועוד רבים אחרים . הספר אמנם כתוב בעברית אך הנה ציטוטים בלטינית וביוונית ואף ביטויים בגרמנית ובצרפתית . המזיגה בין המקורות השונים , השילוב בין העולמות הרחוקים והשימוש בשפה פשוטה אך מדויקת פעלו עלי , היו פלא בעיני והרגיעו את לבי ונפשי ...
אל הספר