כשהתחלתי לחקור את הזיקה בין המפגשים לייצוגם ובחנתי את ביטוייה בטקסטים השונים עסקתי רבות בשאלת האמינות והאותנטיות . חיבורים אחדים נראו לי אמינים ואותנטיים יותר מאחרים , ועד מהרה התפתיתי לעבור מתיאורם של הטקסטים להערכתם ולדירוגם . גדעון לוי , בהעלימו מן הטקסט את המתרגם - ובתוך כך את העובדה שהוא עצמו אינו דובר ערבית - חטא בעיניי חטא שאין עליו מחילה . אילנה המרמן , לעומת זה , זכתה אצלי להערכה רבה בווידוייה התכופים . ואולם ראוי שנשוב ונזכיר לעצמנו שמקור סמכותו של טקסט והאותנטיות שנוטים לייחס לו הם במידה רבה תלויי קונבנציות . התמורה שחלה באסטרטגיות הייצוג של הכתיבה התיעודית מעידה על ההיסטוריות ההכרחית של הגדרות ז ' אנריות . מיני שיח עובדתי או בדיוני אינם מהויות נצחיות , אלא סוגי כתיבה שחלים בהם שינויים עם השתנות הקונבנציות הספרותיות ( . ( Foley 1986 , 27 עד שהופיעה הגישה המכונה " ניו - ז ' ורנליזם " נדרש העיתונאי להיות אובייקטיבי . ציפו ממנו שלא להיות מעורב רגשית , שלא להביע את עמדתו האישית , אלא לדווח את שיש לדווח באופן ניטרלי ככל האפשר . טום וולף דימה את הטון שהיה מצופה מעיתונאי בעת ההיא ל...
אל הספר