פרק ג עמוס עוז, "פה ושם בארץ ישראל, בסתיו 1982"

של המסע . המסע , כמו הרוח , הוא במידה רבה מסע מטפורי . בסוף פרק ב הבאתי את דבריו של רם לנדס : " טלויזיה זה מדיום רגשי . גם כשהכתב משדר מהמחסום הוא לא באמת יודע יותר . הוא עומד שם בשביל התפאורה ומקבל את החדשות מהאוזנייה " ( נתן . ( 2010 שאלתי אם יש חשיבות לביקורו של המתעד אצל המתועד או שמא מקצת הפגישות המיוצגות בספרי התעודה לא נועדו אלא לשמש מעין תפאורה שכזאת , או במילים אחרות , אם לעתים המטרה העיקרית של היציאה אל השטח , אל הסביבה הטבעית של המתועדים , אינה אלא להקנות לטקסטים סמכות - ליצור מראית עין של ייצוג אותנטי , מידי , לא מעובד , כדי לאפשר למחברים להביע את השקפת עולמם המוכרת והמגובשת ביתר תוקף . דומני שהניתוח שלעיל מראה שכשהדברים אמורים בספרו של עוז היציאה אל השטח אכן נועדה בעיקרה להקנות לטקסט סמכות . אלא שניסיונו של עוז להשתמש באמצעים שמספק הערוץ התיעודי כדי להקנות לטקסטים סמכות לא לגמרי צלח בידו . אף על פי שהוא נוקט אמצעים שונים כדי לעורר בקורא את הרושם שמדובר בתיעוד גולמי של מסע אותנטי , יש בספר לא - מעט גורמים שמביאים אותו לחשוב אחרת . הדברים ניכרים , כמו שראינו , הן ברמת המפגשי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד