" כאדם גולה בתוך ארצו" אמנם גם לפני 1977 שרר בחברה הישראלית כידוע ניכור בין ימין לשמאל ובין מזרחים לאשכנזים ( הממסד ) , אבל רק כשעלה הימין לשלטון , והחל להתוות את דרכו הלכה למעשה , נאלץ השמאל לחדול להתעלם מנציגיו של הימין - ואף יותר מזה מתומכיו - ולא היה יכול עוד לסלקם מתודעתו . המהפך הפוליטי של 1977 הכה את השמאל בתדהמה ואנשי הרוח שהיו מזוהים עמו מיהרו להגיב עליו במילים קשות . השנאה , הסלידה , המיאוס הובעו בריש גלי . הנה דברים שכתב עמוס עוז בפתח כתב העת הספרותי " סימן קריאה " במאי , 1977 זמן קצר לאחר הבחירות : והלוא ימים רעים יבואו עלינו עכשיו . הזעיר - בורגניות , מלכת חיינו למעשה זה כמה שנים , תהיה מעכשיו גם תורת - ההתנהגות הרשמית . " תפוס ככל אשר תוכל " . ואותה ילוו עכשיו יותר ויותר תופי הטאם - טאם של שבטיות עמומה , פולחנית , דם ואדמה ויצרים וסיסמאות נוסכות - שיכרון , ביתר ומצדה , העולם כולו נגדנו , ישראל בטח בה ' , מלחמות הטהרה והטומאה למיניהן , קנאות עם פחדים אפלים , דיכוי השכל בשם החזיונות המסעירים , ועל הכול תרחף כמין שאגת " הו - הא - מה - קרה , שונאי ישראל יאכלו אותה " . ועל הכו...
אל הספר