הערות לסיפור 19: האדם שהוריש הונו לעבדו ולבנו

הסיפור הנוכחי שוב מפנה את הזרקור אל הנושא הכלכלי , שוב מסתמן סכסוך ירושה בין בן ביולוגי יורש לבין עבד שכל נכסי האב נתונים בידיו , כמו בסיפור " מבחן הדם " שלעיל . בדומה לסיפור " בן סבר ושפיפון בן ליש " , אף כאן רב חכם ובעל תושייה מצליח לסייע בידו של הבן הביולוגי . הסיפור מצוי לראשונה בכתובים במדרש תנחומא לפרשת לך לך . מאחר שזהו הנוסח הכתוב היחיד של הסיפור לפני הופעתו בגרסת חיבור המעשיות אבקש לצטט ממנו , ובמיוחד כדי להראות את השינויים שבין גרסת התנחומא לבין גרסת חיבור המעשיות . וזו לשון הסיפור שם : " ויהי בימי אמרפל ( בראשית י " ד . ( 1 ילמדנו רבנו , הכותב כל נכסיו לעבדו במתנה , מהו שיצא לחירות ? כך שנו רבותינו , הכותב כל נכסיו לעבדו , יצא לחירות . ואם שׁיּ ר קרקע כל שהוא , לא יצא לחירות . רבי שמעון אומר : לעולם הוא בר חורין , עד שיאמר כל נכסיי נתונין לפלוני עבדי חוץ מחפץ אחד שבהן . מעשה באחד שהלך למדינת הים , והיה לו בן אחד יושב ועוסק בתורה בארץ ישראל , כיון שהגיע זמן מיתתו , כתב כל נכסיו במתנה לעבדו , וכתב לבנו שיהא בורר לו חפץ אחד מכל נכסיו שנתן במתנה לעבדו . כיון שמת , כנס העבד את כל ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד