סיפור 19, עמ' 32-31: האדם שהוריש הונו לעבדו ולבנו

מעשה באדם אחד שהלך למדינת הים , והניח בן יושב שעוסק בתורה בארץ ישראל . וחלה האיש ההוא מחליו שמת בו . וקרא ללבלר אחד ואמר לו : כתוב לי , שכל מה שחנן אלהים לי , עוזב לעבדי . ואל בני אני עושה , שיוכל הוא לברור מכל מה שעזבתי חפץ אחד ממה שהוא רוצה . והלבלר כתב אשר צוה האיש ההוא , ואחר כך מת . כיון שמת , כנס אותו העבד הכל , ונטל דייתקי בידו , ובא לו לארץ ישראל . ושאל על בן אדוניו ואמר לו : הוי יודע שאביך מת . אמר לו הבחור : היכן הוא ממונו ? אמר לו העבד : אין לך כלום מממונו , שהכל עזב אלי . ועזב אליך שתוכל לברר , מכל מה שעזב , אי זה חפץ שתרצה . כיון ששמע הבן כך , הלך לו אצל רבו ואמר לו : ראה מה עשה לי אבא . אני הייתי יושב ועוסק בתורה , והייתי מצפה שמא יניח אלי אבא כל ממונו . והוא עזב כל ממונו לעבדו , וכתב שיהיה בורר לי חפץ אחד ממה שאני רוצה . אמר לו רבו : יפה עשה אביך . כי כל מה שעשה , כדי שלא יטול העבד כל ממונו . עכשיו הרי אתם נכנסין לדין . והוא אומר לך : טול חפץ אחד 101 והשוו : " מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים " , שם . מכל מה שאתה רוצה . ואתה תן ידך אל העבד ואמור : זה אני מבקש . וכן עשה . כ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד