מאפיין נוסף של חיבור המעשיות שניתן להסיק בעקבות מחקרו של מלאכי בית - אריה הוא שחיבור המעשיות , בדומה לספרים עבריים אחרים , הוא פרי יוזמה פרטית ונועד להיות קניין פרטי . כלומר הספר לא הודפס כדי לעמוד באיזה מוסד ציבורי יהודי שהוא אלא הוא הודפס כמיזם מסחרי למטרות רווח ונמכר לקונים שרכשו אותו כדי שהספר יוצב אצלם בספרייתם הפרטית . אם כך , הרי שלאור ארבע מהדורות הדפוס האיטלקיות של חיבור המעשיות ניתן להניח גם שהספר שכן לבטח בספריות פרטיות במאות בתים בפזורה היהודית ואפשר שאף יותר מזה . עשרים סיפורי חיבור המעשיות הם אגדות וסיפורי מוסר שלמעט פסוק אחד בפתיחה או בסיום אין ביניהם כל דברי קישור או דברי דרשה . מבחינת חומרי העלילה , אין בסיפורים כל אזכור של פריטי ריאליה או מידע המתייחס באופן ישיר לדמויות , מקומות או אירועים המעוגנים בזמן ומקום . כל התייחסות לבעיות השעה , אם היא קיימת , הרי שהיא נעשית על ידי רמיזות ברמת הסמל והאלגוריה . בהיותו אנתולוגיה , מביא חיבור המעשיות אל רשות הרבים מאגר סיפורי קיים שיש לו קשר אל מסורת הסיפור היהודי . עוד נדגים בהמשך את מקורות הסיפורים והקשר שלהם אל ארון הספרים היה...
אל הספר