שתי מערכות סימון של שתי קבוצות אתניות - לשוניות . כך נוצרת הטרוטופיה - צורת ארגון מרחבית שמתקיימים בה לפחות שני מרחבים שונים : המרחב הפיזי הממשי והמרחב המושגי הלשוני . השימוש של שמאס בשמות כפולים , בעברית ובערבית , מעצב את המקום כבעל מעמד הטרוטופי היברידי ובעל שני רבדים היסטוריים , מכיוון שהוא מקבל בהסכמה שתי מציאויות המאכלסות אותו בעת ובעונה אחת . שימוש זה יוצר עירוב בין הלשונות וטוען את המרחב במשמעות ערבית - עברית / עברית - ערבית ; הוא מבליט את החזות הדו - לאומית של המרחב וחורג מהצימוד הבינרי של דומיננטיות ושוליות . בכך שמאס מפרק את הדיכוטומיה של הקטגוריות הלאומיות ומייצר רציפות בין שתי ההיסטוריות , הערבית והיהודית , ואינו מציג אותן כקטבים סותרים המוציאים זה את זה . למעשה זהו מרחב אוטופי , שבו למשל רחוב אלג ' בל נמצא כביכול ליד רחוב הציונות , מרחב דו - לשוני שאינו יכול להתקיים במפה העברית . שמאס משתמש במפת השמות הדו - לשונית שיצר בתרגום הרומן כדי להציג לקוראיו בעברית תפיסה דיאכרונית , תפיסה רעיונית אחרת של דימוי המקום ומהותו על ציר הזמן . המפה והדימויים שהיא יוצרת ברומן משקפים את ההי...
אל הספר