יהודה שנהב את ההצעה לתרגם את " הכיסופים אל האדמה הטובה " של מחמוד אלרימאווי העלה מחמוד כיאל בקבוצת המחקר שעסקה בתרגום ספרות פלסטינית , ואני מודה לו על כך . הסיפור הוא טקסט השייך באופן מובהק למה שאפשר לכנות " ספרות נכבה " , שבשנים האחרונות הולכת ומתפרסמת יותר ויותר בעברית , אם כי עדיין לא במידה מספקת . באמצעות הסיפור אנו נחשפים למבנה הטראומטי של העקירה ב - , 1948 של העקירה ב - 1967 ושל מצב הפליטות המתמשך . עם זאת , ברור שאין זה הנרטיב הלאומי הפלסטיני הקלאסי של " מחורבן לגאולה " ( נרטיב המקביל לשיח הציוני ) . אצל אלרימאווי אי - אפשר למצוא גאולה בסוף הדרך ולא רעיון משיחי . במקום זאת הוא מתאר את הפליטות כ " מסע מתיש שאינו מסתיים , מצב של נסיעה ללא קץ " . כדאי לשים לב שהמשפט הזה מנסח את המיקום של הפליטות במונחים של זמן ; המרחב מנוסח כנקודה בזמן בכל רגע נתון , ולא כבעל איכויות עצמאיות משלו . באמצעות תחבולות טקסטואליות מגוונות אלרימאווי מייצר תמונות קלידוסקופ של זמן ומרחב ותובע מאתנו , הקוראים , למיין ולארגן אותם מחדש מתוך ניסוח יחסנו להיסטוריה , לפוליטיקה ולאסתטיקה הספרותית . בעמודים הבאים א...
אל הספר