אחד מממדי ההיבדלות מהמדינה התבטא אצל עמרם בהתנגדות ליהנות מכספים שמקורם בארגונים ישראליים - ממלכתיים או בכאלה הקשורים למדינה באופן זה או אחר . כפי שראינו , עמרם וקנאים אחרים התנגדו לוועד הישיבות , ועמרם לא ברר מילים בנסותו להסביר עד כמה חמורה ותמוהה היא קבלת כסף מארגון זה . הוא שאל " האם הי ' [ ה ] עולה על דעתו של שום מנהל , אפילו שוטה רשע הכי גרוע לקבל ממומרים מסיתים ומדיחים תקציבים או תמיכות עבור תלמוד תורה ? " . הוא 55 ראו בראון , חזון איש , עמ ' . 87 - 86 השווה זאת לקבלת כסף מהמיסיון , וקבע שאם אסור לקיים קשר עם " עדת קורח " , על אחת כמה וכמה שאסור לעשות כן עם ועד הישיבות . בשלהי 1949 הוא פנה להנהלת ישיבת אוהל משה בנושא . ממכתב התשובה שקיבל מאורי ניסן אורנשטיין ב 14 - בדצמבר עולה שהוא הוטרד מזיקת הישיבה לוועד הישיבות , וכפי הנראה ביקש לא להוסיף ולקבל כסף מהישיבה . אורנשטיין הסביר לעמרם שעדיין לא התקבלה החלטה אם הישיבה תפרוש מוועד הישיבות , וכדי למנוע מעמרם " אי נעימות וכפיית מצפון " עד שתתקבל החלטה הם מעבירים את הקצובה הכספית שלו " לחשבון ישיבת ' שלום יצחק ' , " שאינה נתמכת מוועד ה...
אל הספר