האם החינוך יכול להציל את ישראל?

תקווה אינה זהה לאופטימיות , היא אינה האמונה שמשהו טוב יקרה , אלא הוודאות שיש דברים שהם ראויים ללא כל קשר למה שיקרה במציאות . Vaclav Havel , Disturbing the Peace ספרים על חינוך מסתיימים בדרך כלל בנימה אופטימית , אולי משום שאנשי חינוך הם אנשים אופטימיים מטבעם ; אולי משום שכולנו זקוקים לנחמה ולתקווה . ובאמת , למה שלא ללקט מילות סיכום מעודדות ; בשנים האחרונות אכן חל שיפור במערכת החינוך , אין ספק שאפשר להמשיך להשתפר . היד הכותבת נמשכת מאליה לכתוב משהו מפייס ומלהיב , ללכת שבי אחר סיסמאות חינוכיות מקובלות : הדרך הטובה ביותר להתמודד עם עוני היא להעניק לכל ילד חינוך מעולה ! להבטיח שלכל ילדה תהיה מורה נהדרת ! להתחייב שהמורים ייבחרו מקרב הקבוצה הטובה ביותר בכל שכבת גיל ! לשפר את מיקומנו במדרג הבין - לאומי ! להתייצב בראש הטבלה ! להעניק יותר משאבים לחלשים ! יותר תמיכה למצוינים ! לדאוג לכך שאף ילד לא יישאר מאחור ! נשמע מצוין , מעודד , מעורר השראה , אך המרחק בין התקווה למציאות גדול מדי . לכן הרשו לי להימנע מההרגל המגונה להדביק לניתוח שכלתני ומפוקח על מצב החינוך רגע סיום מעודד ומרהיב . במילות הסיכום ה...  אל הספר