טלופאזה

[ 2006 ] על עצמנו ועליכם ועלינו , על הפשוט והמורכב , על המצחיק והנשגב טלופאזה של נהרין בתמנע היא עוד שלב בדרכו . כעת הוא הותיר מאחוריו את הזיקוקים : אחרי שהדהים בגופים הנדמים מתנפצים ובכוריאוגרפיות מלוות בטקסטים , במכונות מוזיקה דמיוניות , בזמרה בארוקית ובסיפורים , אחרי שבמבי הראה שמותר לעשות שמש גדולה ממאות קרני תאורה , ורקפת לוי המציאה תלבושות שמספקות עכשיו השראה ליוצרים אחרים , נהרין והאמנים העובדים עמו מגיעים למקום של בגרות ושל בהירות גדולה . אהד פישוף , שאחראי יחד עם סטפן פרי על המוזיקה , הוא גם הדרמטורג של היצירה . בעבודה העשירה הזאת אוהד נהרין מתכתב עם אמנים אחרים , עם יצירות אחרות של עצמו . כבר בפתיחה מקרינים שלושה שעונים גדולים על מסכי טלוויזיה ספירה לאחור של שעות ודקות . כך נפתח אוקיאנוס המופלא של מרס קנינגהם – שם המסכים לא מפסיקים לתקתק מול הקהל במשך כל זמן המופע – אך אין זה ציטוט סתמי או גנדרני . משהו בניקיון , בצלילות הדימויים ובתנועה המפוסלת בחדות בחלל , משהו בהבזקי התנועה הקלאסית ובבו – זמניות של אירועים מזכיר את היוצר הגדול שהגדיר מחדש את המודרניות . על במה ענקית בתמנע ...  אל הספר