השנים , 2013 - 2009 אולי ייזכרו במדינת ישראל כשנים של רפורמות ומחאות בנושאים אזרחיים ובליבתם מקרקעין ודיור . בתוך פחות משנה , מתחילת כהונתה , ביקשה ממשלת ישראל ה - 32 בראשות בנימין נתניהו , לאשר שתי רפורמות שעתידות לשנות באופן מהותי את המדיניות הקרקעית והתיכנונית בישראל . הרפורמה הראשונה , בחוק מינהל מקרקעי ישראל , שאושרה ב - 3 באוגוסט , 2009 מאפשרת העברת בעלות של קרקעות שהיו עד כה בבעלות ציבורית - לאומית , והועברו , מתוקף חוק יסוד בעיקר בדרך של חכירה . הרפורמה השנייה , נוגעת לשינויים מרחיקי לכת בהליכי תכנון ובנייה כדי להחיש ולפשט גם את הליכי רישוי הבנייה . רפורמה זו הייתה אחת מההבטחות הגדולות של ממשלת נתניהו , והיא התבטאה בהצעת חוק חדשה ומהפכנית , ולא רק בתיקון חוק התכנון והבנייה הקיים . אולם לאחר שלוש שנים של הכנה ודיונים , חקיקתה בכנסת לא הושלמה . במקום זאת , בשלהי 2013 החלה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לדון בהצעת חוק חלופית וצנועה יותר בשאיפותיה , והיא עברה במרץ 1 . 2014 שתי הרפורמות - במקרקעין ובתכנון - עוסקות לכאורה בשני נושאים מאוד שונים , שביסודותיהם תיאוריות ואידיאולוגיות...
אל הספר