הנארטיב הקרקעי והשינויים שחלו בו , מספקים הסבר לעלייה המשמעותית שחלה בשנות האלפיים בהתעניינות במדיניות הקרקעית ובניסיונות השונים לשנות אותה . בנוסף לקבוצות לשינוי חברתי וסביבתי , שהחלו לנסות לשנות את המדיניות הקרקעית כבר בשנות התשעים , בשנות האלפיים אנו עדים לניסיונות שינוי שמגיעים מקבוצות ממסדיות ( כמו השדולה החקלאית ) . שינויים והתפתחויות אלה מצביעים על הייחוד והמורכבות שבקיומו של ' הנארטיב הקרקעי " בישראל . למרות שהסיפור הקרקעי - ציוני התקיים לאורך כל השנים , עד שנות התשעים הוא הוצנע ונתפס כחלק מהנארטיב הציוני הכולל . החל משנות התשעים ובמיוחד בשנות האלפיים , בעקבות העתירה שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית והמחאה הציבורית לצדה , נחשף הנארטיב הקרקעי לציבור הרחב . יתירה מזאת , פסיקת בג " צ , שחייבה את חברי מועצת מקרקעי ישראל להתייחס אל " האינטרס ההתיישבותי " כאל אינטרס מגזרי - פרטי ולא אינטרס לאומי , חשפה את הנארטיב ומוטטה את הלגיטימיות הציבורית והמשפטית להמשך קיומו . כלומר - כאשר הנארטיב נחשף , הוא לא יכול עוד להמשיך להתקיים . אנו סבורות שכיום , החברה הישראלית בשלה לעבור לסיפור קרקעי אחר ...
אל הספר