מחקרים רבים מצביעים על עלייה ביוקרתו וחשיבותו של בית המשפט והשיח המשפטי , בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט ( ברזילי , יער וסגל ; 1994 חננאל . ( Barzilai 2003 ; 1999 במסגרת סוגיה זו נבחן את השינויים המסתמנים לאורך השנים במידת התלות בחוות הדעת של היועץ המשפט של המינהל , ובטיעונים המשפטיים בדיוני מועצת מקרקעי ישראל . סוגיה זו נחלקת לשלוש תקופות דומות . בתקופה הראשונה , שהחלה עם הקמת המינהל והסתיימה בשנות התשעים , השפעתו של היועץ המשפטי כמעט ולא מורגשת . בתקופה זו תהליך קבלת ההחלטות מאוד סגור וריכוזי ומנוהל על ידי השר הממונה . השרים שכיהנו כיושבי ראש המועצה שאפו להגיע לקונצנזוס מלא וחילוקי דעות נותבו לועדות המשנה . בתקופה זו אין התייחסות לסוגיות משפטיות בדבר חוקיות החלטות המועצה . התקופה השנייה , החלה בשנות התשעים עם קבלת סדרת " החלטות הבואינג " 7 בנושא שינוי ייעוד קרקע חקלאית , ומסתיימת באוגוסט 2002 עם הפסיקה בבג "צ 7 הכוונה לסדרת ההחלטות בנושא שינוי ייעוד קרקע עירונית לצורכי פיתוח , שהתקבלו במהלך שנות התשעים , כשהבולטות מבין החלטות אלה הן החלטות . 737 , 727 , 717 שיח חדש . בתקופה זו , אנו ...
אל הספר