מקובל לראות את המוסדות ציבוריים , כנאמני הציבור , שהוקמו מתוך מטרה לקדם את " טובת הכלל " ( . ( Stigler , 1971 מטרתו הבלעדית של המינהל הציבורי , על זרועותיו השונות , מסביר זמיר ( , ( 1996 היא לשרת את הציבור ולדאוג " לטובת הכלל " . תפיסה זו , 2 אימץ בית המשפט בשנות השבעים , כפי 2 נציין , כי התפיסה המוזכרת לעיל , עומדת בסתירה לתיאוריות המוסדיות שהצגנו בפרק , 11 שמייחסות למוסדות הציבוריים אינטרסים משל עצמם . שניתן להסיק הדברים הבאים של השופט חיים כהן : 3 ... לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור , שזו בתוך שלה היא עושה , ברצותה מעניקה וברצונה מסרבת , ואילו זה כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל , ומשלה אין לה ולא כלום . חוקרים רבים מתחום מדעי החברה התקשו להגדיר את המושגים " טובת הציבור" או " האינטרס הציבורי " . גם הספרות שעוסקת בתכנון ערים ואזורים , מתייחסת לקושי של העוסקים בתכנון ערים ציבורי להגדיר מושגים אלה ( Meyerson . ( and Banfield , 1955 : 312 - 322 בנבנישתי ושגיא ( , ( 4 : 2005 גורסים כי הקושי בהגדרת המושג נובע מכך ש " המושג " טובת הציבור " , הוא מושג חמקמק , שכן הציבור מורכב מקבוצות ...
אל הספר