השיקול הציוני־לאומי ביחס למגזר החקלאי־כפרי

במגזר החקלאי - כפרי , כפי שהנחנו , נמצא השיקול הציוני - לאומי כשיקול דומיננטי ומשקלו הממוצע הוא , 3 . 00 כפי ניתן לראות באיור . משקל זה הוא הגבוה ביותר , שקיבל שיקול כלשהו , מבין השיקולים שנבחנו בשני המגזרים . הגדרת השיקול הציוני - לאומי במגזר החקלאי - כפרי שונה באופן מהותי מהגדרתו במגזר העירוני . במגזר החקלאי - כפרי ההתייחסות לשיקול זה נוגעת לאינטרסים ההתיישבותיים ולהכרח שבשמירה על המשך קיומה של ההתיישבות השיתופית כחלק מהמפעל הציוני . הגדרה זו נכנה בשם - האינטרס ההתיישבותי . על פי התבטאויותיהם של חברי המועצה , עוסק האינטרס ההתיישבותי בזכויות ההיסטוריות שקנה לעצמו החוכר החקלאי מעצם הישיבה על הקרקע ועיבודה . מאמירות חברי המועצה , עולה כי אינטרס זה נתפס בעיניהם כאינטרס לאומי , כפי שנציג בהמשך הפרק . דוגמאות לכך ניתן למצוא בטבלה שהצגנו בתחילת הפרק . מרכזיות ' האינטרס ההתיישבותי ' באה לידי ביטוי כבר בפרוטוקול החלטה , 25 שהתקבלה ביולי . 1967 ההחלטה נוגעת לתנאים למסירת קרקע להקמת מרכזי תעסוקה , קייט והבראה בהתיישבות החקלאית . הדיון בישיבה נסב סביב שיטת התשלום והשאלה שעלתה על הפרק היא האם יש ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד