במגזר העירוני מצאנו את השיקול הציוני - לאומי כשיקול דומיננטי ומשקלו הממוצע הוא 2 . 6 במגזר זה , היחס לשיקול הציוני - לאומי נוגע לניסיון לשמר את הבעלות הלאומית על הקרקע למול מגמות " ההפרטה הזוחלת " והגדלת סל הזכויות של החוכר העירוני . דוגמאות לכך ניתן למצוא בלקט הביטויים הבאים מתוך הטקסט : דוגמה למגמות האמורות , ניתן למצוא כבר בפרוטוקול החלטה , 1 ממאי . 1967 ההחלטה קובעת את קווי הייסוד למדיניות הקרקעית בישראל . כבר בישיבה קיימות התייחסויות שמצביעות על דאגה מפני אובדן הבעלות הלאומית על הקרקע , כפי שעולה מדברי ראובן ארזי , נציג קק " ל : ... דמי חכירה ראשוניים של 80 % הם למעשה מכירה ולא חכירה . המשלם - 40 % 80 % מערך הקרקע הופך לשותף ... יש כאן דבר והיפוכו כי התנאים המוצעים פירושם מכירה מוסווית ... ( ההדגשות לאורך כל שער זה הן של המחברות ) בספטמבר , 1973 מחליטה מועצת מקרקעי ישראל על מעבר לשיטת היוון דמי החכירה למגורים בקרקע עירונית ( החלטה . ( 130 מהלך זה , כפי שניתחנו בהרחבה בפרק , 9 משנה באופן מהותי את מערכת היחסים בין המינהל לחוכר העירוני ומטשטש את ההבחנה שבין חכירה לבעלות . מתוך הדברים...
אל הספר