לכל אורך המחקר היינו ערות להבחנה הבסיסית הקיימת במדיניות הקרקעית בין המגזר החקלאי - כפרי לעירוני . הבחנה זו , והמתח שהיא מייצרת באים לידי ביטוי גם בניתוח הפרוטוקולים . על מנת לנתח את הפרוטוקולים , עלה הצורך להגדיר באופן ראשוני את טווח השיקולים העשויים לעלות בדיונים . כדי שהגדרה זו תשקף ככל האפשר את טווח השיקולים האפשריים העולים בפועל מן הפרוטוקולים , ערכנו בדיקה מקדימה של מדגם מייצג של הפרוטוקולים . שיטה זו היא ' שיטה מתגלגלת ' , שאפשרה לנו להתחיל בניתוח הפרוטוקולים ומקביל להרחיב או לצמצם את מספר השיקולים והגדרתם על פי הצורך . בנוסף , הבחנו בין שתי רמות של שיקולים : שיקולים מהותיים , שמצביעים על יעדים מרכזיים אליהם מכוונת מדיניות המינהל ; ושיקולים תפעוליים , שנועדו לסייע בהשגתם של היעדים המרכזיים והמהותיים . בסיום שלב זה ניסחנו את שבעת השיקולים הללו : השיקולים ברמה הנורמטיבית : . 1 שיקול ציוני לאומי - אמירות הנוגעות לעקרונות ציוניים - לאומיים , המכוונים להגשמת החזון הציוני ולביסוס מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי כגון : יישוב יהודים , חיזוק ההתיישבות השיתופית , שמירה על הבעלות ...
אל הספר