אחד ממאפייניה המרכזיים של התיאוריה הדמוקרטית הוא הפלורליזם , דהיינו ההכרה בקיומן ובלגיטימיות של ריבוי דעות , אמונות ואינטרסים של הפרטים החיים ופועלים בחברה . בהתאם לתיאוריה הדמוקרטית ליברלית , משטר דמוקרטי הוא מעצם מהותו משטר מוגבל ( נויברגר , . ( 12 - 7 : 1998 ההגבלה העיקרית נובעת מהחובה להכיר בקיומן של חירויות הפרט ובנכונות לכבדן . אחת מזכויות אלה היא זכותם של פרטים להתארגן כדי לקדם את האינטרסים שלהם . לכן , כל חברה דמוקרטית , מורכבת מארגונים ומוסדות שונים ( איגודים מקצועיים , מפלגות שלטון / אופוזיציה , עיתונות חופשית וקבוצות אינטרס ) , שנהנים מחופש פעולה וממידה מסוימת של השפעה פוליטית . גישות תיאורטיות שונות , מתייחסות בצורה שונה ליחסים שבין קבוצות אינטרס ומקבלי ההחלטות ומציעות הסברים שונים למידת ההשפעה שיש לקבוצות האינטרס על המדיניות הציבורית . בשורות הקרובות נציג שתי תיאוריות מרכזיות במדע המדינה שמתייחסות באופן שונה לתפקידן ויעילותן של קבוצות אינטרס במדינה דמוקרטית : הגישה הפלורליסטית והגישה האליטיסטית . הצגת גישות אלה הכרחית לשם ניתוח פעילותן של קבוצות אינטרס בחברה הישראלית שנציג...
אל הספר