החלטותיו של כל גוף ציבורי במדינה דמוקרטית אמורות להתקבל תוך כדי יחסי גומלין עם קבוצות שונות , שפועלות בחברה . קבוצות אלה פועלות במטרה להשפיע על המדיניות הציבורית ולגרום למקבלי ההחלטות לפעול בצורה שתקדם את האינטרסים שלהן , ומכאן שמן " קבוצות אינטרס " ( ישי , : 1986 . ( 13 משום כך , ניתן לצפות שגוף ציבורי כמו מינהל מקרקעי ישראל , המקבל החלטות על מקרקעין הנוגעים לרוב תושבי המדינה , יהיה נשוא פעולתן של קבוצות עניין רבות . הספרות התיאורטית מייחסת חשיבות רבה לפעילותן של קבוצות אינטרס ולמידת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על קביעת המדיניות . כפי שראינו בפרק הקודם , קיימת הסכמה רחבה בין החוקרים כי התהליך הרגולטורי מהווה מעין משחק בין הממשלה , המוסד הרגולטורי וקבוצות אינטרס שונות של יצרנים ושל צרכנים . קבוצות האינטרס נבדלות אחת מהשנייה במהותן ובדרכי הפעולה שלהן . מטרת הפרק הנוכחי היא לבחון את ההצדקות לקיומן של קבוצות אינטרס , להכיר סוגים שונים של קבוצות אינטרס שפועלות בכל חברה ואת דרכי פעולתן . בחלק השני של הפרק נאפיין את פעילותן של קבוצות אינטרס בראי תיאוריות דמוקרטיות שונות העוסקות ביחסי מדינה וחברה...
אל הספר