במהלך שנות התשעים עולה לדיון סוגיה על בית המגורים " חדשה " , שזוכה לבולטות ציבורית רבה . מדובר בסדרת החלטות שעוסקת בהפרדת בית המגורים מהנחלה החקלאית והעברת הזכויות עבור חלקת המגורים של שמו של החקלאי הבודד , במקום תחת שמה של האגודה השיתופית . בתחילת המאה ה - 21 מצויה סוגיה זו בעיצומו של פולמוס ציבורי סוער . למרות שקיימת הסכמה רחבה , בין כל העוסקים בתחום , ביחס להכרח בעיגון זכויות החקלאים בקרקע ושיוך חלקת המגורים על שמו של החקלאי הבודד , קיימים חילוקי דעות בעיקר בין התנועות לשינוי חברתי וסביבתי ובין התנועות ההתיישבותיות ( ואפילו בתוך המגזר החקלאי - כפרי ) ביחס לתנאי שבהם יש להקצות את חלקת המגורים , גודל המגרשים , גודל שטח הבנייה , השימושים המותרים , שיעור דמי החכירה ועוד . ההחלטה הראשונה בנושא התקבלה באוקטובר 1993 וקובעת תנאים לביצוע הפרדה מלאה בין השטח החקלאי לבין בית המגורים במושב שיתופי . תנאים אלה כוללים , בין היתר , שינוי של תקנון אגודת המושב השיתופי ; הקמת אגודה מוניציפאלית במקרה בו לא כל התושבים היו חברים באגודה החקלאית ; את תנאי החכרת מגרשי המגורים ותנאי תשלום שלוקחים בחשבון את מ...
אל הספר