החלטות אלה מעצבות את מדיניות שינוי ייעוד קרקע חקלאית לצורכי פיתוח ללא מטרה מוגדרת . בתחילה עסקה המדיניות בכללים להשבת הקרקע למינהל בעת שינוי הייעוד . מדיניות זו , כאמור , נקבעה כבר בהחלטתה הראשונה של מועצת מקרקעי ישראל ממאי . 1965 כפועל יוצא , בחוזי חכירה רבים במגזר החקלאי - כפרי מופיע " סעיף ההשבה " , שמחייב את החזרת הקרקע למינהל במקרה של שינוי ייעוד . סעיף זה , כפי שנראה בהמשך הפרק , עמד גם בבסיס ההחלטה על שיוך בית המגורים על שם החקלאי הבודד וקיבל התייחסות רבה בבג " צ פורום הערים העצמאיות ( , ( 1027 / 04 שנפסק ביוני . 2011 במהלך השנים משנה המועצה את המדיניות ומאפשרת לחקלאי להשאיר את הקרקע בידיו ולהחכיר את הקרקע תחת הייעוד החדש ( תעשייה , מסחר , תיירות , מגורים ) , בתנאים שונים . כך , למעשה המדיניות הקרקעית ביחס למגזר החקלאי - כפרי עוברת תפנית משמעותית . במקום לדון בתנאים להשבת הקרקע ובפיצוי שעל המינהל לשלם לחקלאי עבור השקעותיו בקרקע בתמורה להשבת הקרקע למינהל ; עוסקת המדיניות בתנאים שעל החקלאי לשלם למינהל עבור המשך החזקת הקרקע תחת יעודה החדש . כפי שראינו באיור 12 ( פרק , 9 עמ' , ( 136...
אל הספר