שינויים בזכויות החוכר העירוני לאורך השנים

היוון חוזי החכירה מהווים את הסוגיה המרכזית במגזר העירוני . במהלך השנים , כפי שנראה בשורות הקרובות , הורחבה סוגיה זו באופן הדרגתי והחלה לכרוך את זכויות ותשלומים נוספים למינהל - עד שהוחלט על העברת בעלות , קרי - הפרטה מלאה . משום כך , לא ניתן לחלק את הסקירה לנושאים שונים והיא תוצג כסיפור אחד . נזכיר , כי " סל הזכויות " של החוכר העירוני לא החל מאפס . כפי שכבר הוזכר , בהחלטתה הראשונה , מאמצת מועצת מקרקעי ישראל את שיטת החכירה שהיתה מקובלת בקק " ל לפני קום המדינה ועד להקמת המינהל . שיטה זו , היתה מורכבת משני סוגים של תשלומים . תשלום חד - פעמי , בעת החתימה על החוזה , שכונה - דמי חכירה ראשוניים , ותשלום שנתי קבוע של 5 % מערך הקרקע , עליו לא שולמו דמי חכירה ראשוניים , שכונה - דמי חכירה שנתיים . כבר שנה מאוחר יותר , בשנת , 1966 החל " סל הזכויות " של החוכר העירוני " לגדול " . הוחלט כי תשלום הדח " ר יהיה בהתאם לאזורי עדיפות לאומית . באזורי פיתוח סוג א ' שיעור הדח " ר יהיה בין 80 % - 0 ובאזורי פיתוח מסוג ב ' - . 80 % - 40 בכל יתר אזורי הארץ נדרש החוכר לשלם 80 % מערך הקרקע כדח " ר . בכך , למעשה מותיר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד