בפרק הנוכחי התוודענו לשיטת החכירה הנהוגה על מקרקעי ישראל . ראינו כי עקרון הבעלות על הקרקע מתווה את המדינית הקרקעית ואת תנאי החכירה . בנוסף , ראינו כי קיימת הבחנה ברורה בין קרקע חקלאית וקרקע עירונית וכי קיימים תנאי חכירה ששונים באופן מהותי זה מזה בין שני סוגי התיישבות אלה . ההבחנה בין קרקע חקלאית וקרקע עירונית הינה מרכזית במדיניות הקרקעית של ישראל והבנתה הכרחית להמשך הספר . ואולם , לפני שנתמקד במדיניות הקרקעית ביחס לכל מגזר בנפרד , מן הראוי לבחון את כל החלטות מועצת מקרקעי ישראל כמקשה אחת ולהבין במה מדובר .
אל הספר