פרק רביעי: התפתחות רעיון הבעלות הלאומית על הקרקע במדינת ישראל

עקרון מרכזי במדיניות הקרקעית של מדינת ישראל , כפי שראינו , הוא עיקרון הבעלות הלאומית על הקרקע . ההצדקה המקורית לעקרון זה מצוי כבר בספר ויקרא , בדברי משה רבנו לבני ישראל והציווי האלוהי לשמור על הבעלות הלאומית של הקרקע " כי לי הארץ " . 1 גם עקרונות החכירה וזמני החכירה , שעליהם מבוססת המדיניות הקרקעית הישראלית שאובים מן התנ " ך , שם נאמר כי הקרקע תינתן לחכירה ליובל שנים לצורך עיבודה ולאחר מכן תוחזר לבעלות העם . 2 בסוף המאה התשע - עשרה , צמיחת התנועה הציונית וחזון הבית הלאומי החזירו לסדר היום את עקרון הבעלות הלאומית על " ארץ האבות " , "הארץ המובטחת " , ועיצבו את מתכונתו המודרנית . גם בתקופה זו , ההצדקה לבעלות הלאומית על הקרקע והמוטיבציה לעשייה למען מטרה זו התבססו על המקורות וההסברים הדתיים . אלא , שבמתכונת המודרנית , ההצדקה הדתית היא לא יותר מסמל והשראה , ולא סביר שנמצא כיום מקבלי החלטות רבים שמעוניינים לשמור על בעלות הלאום על הקרקע רק מסיבות דתיות . לאחר הקמת המדינה אומצו עקרונות אלה על ידי ממשלת ישראל והם מהווים את הבסיס למדיניות הקרקעית של מדינת ישראל עד היום . עקרונות אלה , משקפים את "...  אל הספר