הקרן הקיימת לישראל ורכישת הקרקעות בארץ ישראל

כבר במחצית המאה התשע - עשרה , במקביל להגעת השליחים שמטרתם היתה לרכוש קרקעות לצורך הקמת התיישבות חקלאית ציונית , גם אחדים מהיישוב הישן בירושלים ובצפת החלו לרכוש קרקעות ולהתיישב עליהן כעובדי אדמה . בתחילה , גם השליחים התעניינו במקומות ששמותיהם הוזכרו במקרא , כמו חברון , ירושלים , תקוע , בית אל , שילה ועוד - כולם באזור ההר . אולם , במהרה הם נוכחו לדעת שהאדמות ההרריות אינן טובות לחקלאות ופנו אל מישור החוף ועמקי הצפון . במקומות אלה בעלי הקרקע היו להוטים למכור קרקעות ליהודים ולכן הוצע להם מחירי קרקע נמוכים יותר ושטחים גדולים בהרבה מאלו שבהרים ( ארני , . ( 16 - 15 : 1980 מכיוון שהמשאבים אשר עמדו בפני המתיישבים הראשונים וגם בפני תנועת חובבי ציון היו דלים , חששו מנהיגיה שהרצון לרכוש קרקע ולהתיישב בארץ ישראל יוביל לתחרות בין המתיישבים על חלקות קרקע , וייגרמו להאמרת מחירי הקרקע ולספסרות , שעלולים לפגוע ואף לסכן את המיפעל הציוני . על מנת להתמודד עם הבעיה הזו , הציע הרמן שפירא , חבר באגודת חובבי ציון כבר ב - , 1884 להקים את הקרן הקיימת לישראל , שתפקידה יהיה גאולת הקרקע למען התיישבות ציונית בארץ ישר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד