מתוך כלל זכויות הקניין , זכויות הקניין במקרקעין מהוות חלק נכבד מזכויות הקניין ומדיני הקניין בכל מדינה מודרנית וגם בישראל . בשיטות משפט רבות בעולם המערבי מקובל לראות את זכויות הקניין במקרקעין לא כזכות אחת אלא כאוסף של זכויות ( אלתרמן , . ( 7 : 1997 הדימוי המקובל בספרות האנגלו - אמריקאית לתיאור קניין בקרקע הוא של אלומה של זכויות ( Bundle of , ( rights שאותן ניתן לחלק בצורות שונות בין בעלי זכויות שונים . לכל אחת מהזכויות יש מאפיינים ייחודיים ועל כל אחת מזכויות הקניין יכול השלטון להטיל מגבלות בעלות אופי שונה . בין כל הזכויות , הבעלות על המקרקעין היא האלומה הגדולה ביותר , הכוללת את כל יתר הזכויות או מרביתן . הבעלות ביחס לקרקע , מאפשרת לבעל הקרקע לשלול מאחר את זכויות השימוש , הייצור והפיתוח של המקרקעין שבבעלותו . בישראל , חוק המקרקעין , תשכ " ט - , 1969 מגדיר בעלות בצורה גורפת מאוד כ " הזכות להחזיק במקרקעין , להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם" ( סעיף . ( 2 מקובל לחלק את הבעלות על הקרקע לשני סוגים עיקריים : בעלות פרטית ובעלות ציבורית . ניתן למקם את כל החב...
אל הספר