קרקע כמשאב סביבתי/משותף

קרקע הוא גם משאב סביבתי ראשון במעלה , שיש לשמור עליו למען הדורות הבאים . ברמה הבסיסית ביותר הקרקע נחוצה לשם ייצור מזון למען הקיום האנושי . בעשורים האחרונים , עולה בהדרגה המודעות הציבורית בעולם כולו לצורך בשמירה על שטחים פתוחים ושמירה על " ריאות ירוקות " כתנאי לאיכות חיים אנושית וגם לצורך קיום של מגוון מינים מהחי והצומח ( אלתרמן ורוזנשטיין , . ( 1992 לקרקע קיימים מאפיינים שונים גם של " מוצר / משאב ציבורי " . מוצר ציבורי נבדל ממוצר פרטי בשלוש תכונות : האחת , המוצר לא ניתן להשמדה , כלומר המוצר אינו מתכלה ואינו נגמר , למשל נוף . השנייה , המוצר אינו ניתן להגבלה , כלומר , המוצר פתוח לשימוש כולם והשימוש במשאב על ידי אחד אינו מונע את השימוש על ידי אחרים , למשל אוויר ; השלישית , היא שלא ניתן לחלוקה , כלומר לא ניתן למנוע את השימוש בו מפרטים שלא מעוניינים להשתתף בייצורו , כמו למשל תאורת רחוב . גם מי שאינו משלם מסי עירייה ייהנה מאורו של פנס הניצב ברחוב . למשאב הציבורי לא ניתן לקבוע זכויות קניין ברורות ומוגדרות . המשאב אינו שייך לאף אחד ובו - זמנית שייך לכולם , כמו ביטחון . השימוש בקרקע כמשאב ציבור...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד