על גלות השכינה ונפילתה – מיתוס וראליה

תיאורי נדודיה של השכינה ושל המקובלים בעקבותיה , בדרשותיו של בעל התיקונים , מעלים כי ׳גלות השכינה׳ נתפסת כאירוע המתרחש בזמן , במישור זהה להתרחשות האנושית . גישה זו שונה מגישות קבליות אחרות המתארות את גלותה או נפילתה של השכינה כאירוע שהתרחש בתהליכי ההאצלה , כלומר כתהליך שמקדים את הגלות במובנה ההיסטורי ושההיסטוריה היא השתקפות לו . תפיסה זו מצויה למשל בקבלת הרמב״ן , כפי שכותבת ח׳ פדיה : על פי תורת הרמב״ן , המשבר באלוהות ארע במהלך האצילות , משמע קודם לדברי הימים , וסיבתו הראשונה אינה מעוגנת אפוא בתפיסה היסטורית של עם ישראל והגלות . על פי הרמב״ן , במהלך האצילות , ספירת מלכות שהייתה אמורה לשמש כאחד עם ספירת תפארת , בחינת שני מלכים המשמשים בכתר אחד דו פרצופין [ ... ] נפלה ממקומה והועברה אל תחתית סולם האצילות . נפילה שאפשר לראותה כאירוע המקדים את גלות השכינה ברמה ההיסטורית . 13 בבחינת תפיסותיו של בעל תיקוני הזוהר את היחס בין המיתי לראלי אנו רואים כי אין מדובר רק בשאלת קדימות כרונולוגית של השבר האלוהי לשבר ההיסטורי , אלא בשימת הדגש על מקום התרחשותו העיקרי של השבר ומוקדיו . בעל תיקוני הזוהר עוסק ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן