בדרשות רבות באה לידי ביטוי מרכזיותה של השכינה בבריאת האדם , כאשר השכינה היא תמונת הדיוקן לבריאתו . כך בדרשת רעיא מהימנא בפרשת פנחס : אלא קודשא בריך הוא ברא ליה ( כל חד וחד ) בדיוקניה דא מלכות קדישא דאיהי תמונת כל , דבה אסתכל קודשא בריך הוא וברא עלמא וכל בריין דברא בעלמא . 1 תרגום : אלא הקב״ה ברא אותו ( כל אחד ואחד ) בדיוקנו – זו המלכות הקדושה , שהיא תמונת כול , שבה הסתכל הקב״ה וברא את העולם ואת כל הבריות שברא בעולם . בדברים שקדמו לציטוט זה דחה הרעיא מהימנא את הפירוש שהוצע לביטוי ׳נעשה אדם׳ ( בראשית א , כו ) כנטילת רשות של האל מן המלאכים לברוא את האדם , והדגיש כי האל ברא אותו בדמותו , דהיינו מן המלכות שבה נכלל הכול . לפי פירושיו האדם נברא ׳בדמותה׳ , היינו בדמות האות ה׳ ( המזוהה עם השכינה ) , ב׳תמונה׳ , ׳דמיון׳ ו׳דיוקן׳ – 1 זוהר ח״ג רלט ע״א ( רעיא מהימנא ) , ולהלן בסוף הפרק מובאת דרשה זו . כולם כינוייה של השכינה . 2 שותפותה של השכינה בבריאת האדם ובעיצוב דיוקנו מופיעה במקומות נוספים בספרות התיקונים . 3 לשון הרבים בביטוי ׳נעשה אדם׳ – הרומז כבר במדרשי חז״ל לכוחות נוספים ששיתף האל בבריאת האד...
אל הספר