״בשמים של עובדי כוכבים״

הבבלי אסר להריח בשמים המוגשים במשתה או בסעודה של נכרים בטענה שמסיבות מעין אלה כוללות בדרך כלל אלמנטים פולחניים : ״מה טעם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של נכרים – מפני שסתם מסבת נכרים לעבודה זרה״ ( ברכות נב ע״ב ) . הזיקה הפולחנית למשתאות ולסעודות לא נתפרשה בבבלי שם , אך ממקורות 27 על פולחן הקיסרים בקרב אזרחים וחיילים בצבא הרומי ראה אורבך , הלכות עבודה זרה , עמ׳ ; 205 - 189 גייגר , פולחן השליט , עמ׳ ; 60 - 51 גייגר , פולחן השליטים , עמ׳ . 14 - 5 על הקטרה במסגרת פולחן הקיסר , למשל לפני פסלו , ראה בן שלום , בית שמאי , עמ׳ ; 168 - 167 גייגר , פולחן השליטים , עמ׳ , 6 הערה . 2 28 החשש מפני הפיכתו לאליל מושמע בהמשך המדרש : ״מפני מה לא ביקש יעקב ליקבר במצרים שלא יעשו אותו עבודה זרה״ . ראה בראשית רבה ( תיאודור אלבק ) צו , מז , כט . 29 אורבך , חז״ל , עמ׳ . 83 על היחס שבין מאגיה לאלילות הקדומה ראה גם קויפמן , תולדות , כרך ראשון , ספר ב , עמ׳ . 303 - 286 אחרים בספרות חז״ל ניתן ללמוד על האופי האלילי של משתאות , ואפילו משפחתיים . דוגמה בולטת לכך מופיעה במסורת המובאת בשם התנא הארץ ישראלי מהדור הח...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן