סחיטה של קליפות ריחניות או עלי כותרת

בספרות ההלכה תועד אופן ייצור נוסף של בשמים נוזליים – סחיטה ( expression ) של עלי כותרת וקבלת מוהל ( מיץ צמחים , sap ) ריחני מרוכז . הפוסקים האחרונים קבעו שבשיטה זו מתקבל ״ריח שיש לו עיקר״ ויש לברך עליו , הואיל ולתמצית ריח כשל הפרח עצמו . לעת עתה המקור הראשון שמצאתי שמזכיר טכניקת ייצור זו הוא רבי אפרים זנוויל הקשר , שכיהן כאב״ד בהמבורג ובאלטונא ( נפטר . ( 1759 לטענתו , קביעתו של הרמב״ם שברכתם של מי ורדים היא ״עצי בשמים״ ( הלכות ברכות פ״ט ה״ו ) מדברת על סחיטת עלי הכותרת ובמקרה זה מדובר בריח שיש לו עיקר . טכניקה זו נזכרה מאוחר יותר גם בחיבור ההלכה של רבי שניאור זלמן מלאדי ( : ( 1812 - 1745 58 חיי אדם , כלל סא , הלכה ה , נב ע״א . אזהרות דומות הובאו בחיבוריהם של פוסקים נוספים באירופה . ראה למשל משנה ברורה , סימן רטז , ס״ק לב . ״אבל מים הנסחטים מהבושם הרי הם כממשות הבושם ומברך על ריחם כברכת הבושם לדברי הכל״ . מיצוי של שמנים אתריים באמצעות הפעלת לחץ מקובל בתעשיית הבשמים המודרנית במקרה של קליפות הדרים כגון לימון , ברגמוט ועוד . השמן מופק בכבישה קרה ( Cold pressure ) או באמצעות שחיקה מכנית ( . ...  אל הספר