. 321 § לצד טענת הוויתור ניתן להעמיד טענה בדבר היתר לפיצול מעדים בשל אותה עילה , שקיבל התובע מבית המשפט על פי תקנה 45 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי , , תשמ"ד-1984 או כאשר נאלץ התובע לפצל את תביעותיו לסעדים שונים בשל אותה עילה מחמת חלוקת הסמכות שקובע הדין בין בתי המשפט המשתייכים אל המערכת הכללית של בתי המשפט , או בין מערכות השיפוט השונות . בכל אחת מן הטענות הללו דנו בפירוט במקום אחר , וכאן רק המקום להעלותן כטענות המצדיקות סטייה מכלל השתק העילה . משנתן בית המשפט בהתדיינות הראשונה היתר לתובע לפצל את תביעותיו לסעדים שונים בשל אותה עילה , או משנכפה הפיצול כאמור על התובע מכוח הדין , לא מוצתה העילה בפסק הדין , ורשאי התובע להשלים את םעדיו בתובענה שנייה . אולם יש לשים לב , שכוחה של הטענה יפה נגד כלל השתק העילה בלבד , לאמור , בכוחו של כלל הפלוגתא הפסוקה למנוע בעד התובע מלחזור ולהתדיין בפלוגתא שנדונה בתובענה הראשונה והוכרעה נגדו בקביעת ממצא פוזיטיבי .
אל הספר