. 296 $ הכלל הוא , כפי שהובהר במקום אחר , 11 שפסק דין שניתן לטובת התובע "בולע" את עילת התביעה המקורית . זו מתמזגת בפסק הדין ומאבדת כל קיום עצמאי . מעתה מתמצה זכותו של התובע בגין עילה זו בפסק הדין בלבד . כלל זה , שהינו פן אחד של כלל השתק העילה , יחול גם כאשר זכה התובע רק בחלק מן הסעדים שתבע וגם כאשר נמנע מלהעלות באותה תביעה את כל הטענות המשפטיות הנוגעות לעניין או מלהביא את כל הראיות להוכחת טענותיו . היה ניתן לסבור , שכלל ההבלעה יחול במידה שווה גם לגבי פסק זר ; לאמור , משזכה התובע בפסק דין , אין הוא יכול עוד לחזור ולתבוע על סמך העילה המקורית בבית משפט ישראלי . פסק זר יידרש אומנם לעבור את תהליך ההכרה המקומי , על פי אחת האפשרויות שהצגנו לעיל , אך משהכיר בית משפט מקומי בפסק הזר , דינו של פסק הדין כדין כל פסק דין אחר לעניין חלותו של כלל השתק העילה , לאמור , ככלל הוא "בולע" את העילה המקורית . אולם גישת בית המשפט העליון היתה שונה . להבדיל מפסק דין מקומי , אין פסק זר בולע את עילת התביעה המקורית , והתובע רשאי , כפוף לדיני ההתיישנות , לחזור ולתבוע על פיה , בין כעילה יחידה ובין כעילה חלופית לתבי...
אל הספר