. 257 § בדומה לפסק דץ גברא , שתנאי לכוחו המחייב כמעשה בית דין הוא שניתן על ידי בית משפט מוסמך , כך אף פסק דין חפצא . תוצאתו , כהכרעה המחייבת כלפי כל העולם , מותנית בסמכותו העניינית של בית המשפט שנתנו . 27 פסק דין שנתן בית משפט חסר סמכות הינו בטל ( void ) ואינו מהווה מעשה בית דין . לשאלת הסמכות ניתן לקשור מאפיין נוסף , הנובע מטיבם של ההליכים , בהליכים חפציים , ותוצאתו של פסק הדץ , כמחייב כלפי כל העולם . מאפיין זה נוגע לא בעצם הסמכות של בית המשפט , אלא באופן השימוש בסמכות על ידי קיומן של דרישות החוק ליתן הזדמנות לבעלי עניין לטעון את טענותיהם לפני בית המשפט בטרם הוא נותן את החלטתו במעמדו של נושא ההתדיינות . לפיכך , לא רק שיש לצרף , כצד להליך , אדם העלול להיפגע על ידי החלטת בית המשפט , דוגמת תביעת אבהות , שבה יש לצרף את הילד כצד נוגע 25 ראה תקנה 347 לתקנות סדר הדין האזרחי , , תשמ"ד-1984 הקובעת מי יהיו המשיבים בבקשה לקביעת גיל . 26 על פי עקרון ההדדיות הנוהג במעשה בית דין , זר להליך , שאין מעשה בית דץ מחייבו , אף אינו יכול לסמוך על מעשה-בית דץ לטובתו , נגד מי שהיה צד להליך . לאפשרות ביטולו ...
אל הספר