. 246 § דיוננו התרכז עד כה בבחינת אותן קטיגוריות שבמסגרתן הורחבה חלותו של כלל מעשה בית דין גם על מי שלא היה צד להליך , משום יחסי "קרבה משפטית" ( privity ) שבינו לבין אחד מן הצדדים להליך . אפשר לומר , כמובן , כי המושג "קרבה משפטית" רק משקף את התוצאה או המסקנה שאליה הגיעו בתי המשפט בדבר הצורך בהרחבת מעגל חלותו של הכלל , שכן , מושג הזיקה או הקרבה מתייחס במקורו לזיקה הנובעת מחליפות הזכות בע '' א 815 / 81 כליפא נ' שאול , פ"ד לו , 84 , 78 ( 3 ) ובע"א 533 / 81 "עגמון" דוברה לייצור גומי ופלסטיקה כע"מ נ' עמית , פ"ד לו ; 557 , 553 ( 3 ) דברי השופט גולדברג בע"א 813 / 87 רוטברד ני מדינת ישראל משרד הבריאות , פ"ד מג . 517 , 514 ( 3 ) כן ראה נ' כהן , "דפוסי החוזים ותום לב במשא ומתן : בין הכלל הפורמלי לעקרונות , הצדק" הפרקליט לז ( תשמ"ז ) . 51 , 13 27 שאלה אחרת , שחורגת מתחום דיוננו , נוגעת ביחס שבין כלל המניעות מכוח התנהגות לבין עקרון תום הלב , כפי שהוא מעוצב בסעיף 39 לחוק החוזים ( חלק כללי . ( להתלבטות בשאלה זו ראה ז' צלטנר , " הרהורים על הצעת חוק החוזים ( חלק כללי , ( , " תש"ל-1970 עיוני משפט ג ( ת...
אל הספר