2. צדדים משותפים

. 173 § התייחסנו לעיל לאפשרות , שצדדים משותפים בהתדיינות אחת ייהפכו לצדדים יריבים בהתדיינות אחרת , מאוחרת בזמן , והשאלה שהצגנו שם היתה , אם פסק הדין שניתן בהתדיינות הראשונה בינם לבין בעל הדין שכנגד מהווה מעשה בית דין בהתדיינות השנייה , המתנהלת , כאמור , בינם לבין עצמם . אמרנו שם , כי שאלה זו מעמידה את חשיבותו של מושג היריבות בין בעלי הדין בהקשרו המיוחד של המבחן "היה לו יומו בבית . המשפט" כאן המקום הראוי לדון בשאלה זו בהרחבה , על מצביה האפשריים השונים . בפתח הדברים יש לומר , כי שאלת חלותו של מעשה בית דין בין מי שהיו בעלי דין משותפים בהתדיינות הראשונה עולה רק ביחס לענף של השתק פלוגתא , להבדיל גם מצבים שבהם קיימת '' קרבת עניין" של זר להליך לתובענה שבה ניתן פסק הדין , הרי בניסוחה של n Restatement ( Second ) ננקטה הגישה , לפיה יש להעדיף את המינוח "prelationshi" על פני המושג , privity שאינו מבטא נכונה את כל המצבים שבהם יורחב היקפו של כלל ההשתק . ראה : Restatement , . Introduction . at p . 14 31 במסגרת הדיון להלן לא נתייחס לאכיפתו של צו בית משפט על זר להליך באמצעות הליכי בזיון בית המשפט ,...  אל הספר
רמות