. 130 § הערכת הנזק העתידי לצורך קביעת הפיצויים בנזיקין בגין נזקי גוף ניתנת להיעשות לפי אחת משתי השיטות הבאות : האחת היא השיטה של הערכת הסיכוי וקביעת סכום פיצויים חד פעמי ובלתי משתנה על יסוד הערכה זו . האחרת היא שיטת התשלום 41 והשווה לע"א 17 / 81 סער , לטיל הערה , 18 בעמ' , 214-215 ביחס להסכם שיפוי בין הורים למקרה שיחויב האחד מהם לשאת במזונות הילדים . כן ראה ד '' נ 22 / 73 בן-שדור נ' מחלב , פ"ד כח : 89 ( 2 ) ע"א 76 / 81 בוקובזה נ' שירי , פ"ד לז , 622 ( 3 ) לעניין תוקפה של התנאה חוזית על כוחו של בית המשפט להעניק סעד על פי דין בכלל וסעד מן הצדק בפרט . וראה גם דבריה של השופטת נתניהו בע"א 156 / 82 ליפלין נ' דור זהב כע"מ , פ"ד לט . 95 , 85 ( 3 ) ראה להלן , סעיף . 154 העיתי , שלפיה אין בית המשפט מעריך סיכוי , אלא פוסק על פי המציאות , כפי שהיא קיימת מזמן לזמן . שיטת המשפט הישראלי , הנוהגת בעקבות גישת המשפט המקובל האנגלי , אימצה את הגישה הראשונה , דהיינו , הענקת סכום חד'פעמי ובלתי משתנה . בתחום תאונות הדרכים נקט המחוקק הישראלי בגישה שונה . בסעיף 6 של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , , תשל"ה...
אל הספר