א. כללי

. 104 § אחד מן התנאים להיווצרותו של מעשה בית דין , על שני ענפיו , הוא , שפסק הדין , נושא טענת המניעות בפי אחד מבעלי הדין , הינו סופי . דרישת הסופיות לעניין זה נבחנת , קודם כל , מן ההיבט של בית המשפט שנתן את ההכרעה השיפוטית המסוימת , לאמור , שזה סיים את מלאכתו השיפוטית במתן פסק דין . העובדה שטרם חלף מועד הערעור על פסק הדין או אפילו שהוגש ערעור על פסק הדין אינה משמעותית לצורך מעשה בית דין . גם בכוחו של פסק דין הכפוף להליכי ערעור להקים מעשה בית דין בהתדיינות אחרת שבין אותם צדדים , בין כהשתק עילה ובין כהשתק פלוגתא ' . שנית , הדרישה שבית המשפט סיים את מלאכתו פירושה , לצורך כלל המניעות הדיונית , שההכרעה השיפוטית המסוימת אינה ניתנת עוד לביטול או לשינוי או לבחינה מחדש על ידי בית המשפט שנתנה . לפיכך , החלטות ביניים או צווים זמניים , שמעצם טיבם ניתנים לשינוי על ידי בית המשפט , לפי שיקול דעתו , אינם יכולים להוות , כשלעצמם , מעשה בית דין . שלישית , פסק דין סופי , לצורך מעשה בית דין , פירושו פסק דין המסיים את בירור המחלוקת בשלמותה , כפי שהביאוה הצדדים לבית המשפט במסגרת אותה תובענה מסוימת . במילי...  אל הספר